מראה העיר על אף השגשוג הכלכלי אין לפי שעה כל עדות של ממש לכך שירושלים פרצה בתקופה התלמית והסלווקית ממסגרתה הצרה שעל הגבעה המזרחית ועל הר הבית . חופרי הגבעה המערבית לא מצאו בה שום סימנים של בניינים מתקופה זו . ו מאחר ששטחים אלד נבנו מחדש עם סיום עבודתם קטן גם הסיכוי ששרידים כאלה יימצאו בעתיד . אף על - פי כן אין זה מן הנמנע שבתקופה הסלווקית , למשל , הוקמו כאן פרברים בלתי - מבוצרים . אולם הוכחות לכך אין לפי שעה . נצטרך איפוא להתייחס לירושלים ההלניסטית כאילו היקפה לא גדל בהשוואה לתקופה הפרסית . ניתן היה להגיע למסקנה אחרת אילו היינו מתחשבים בממדי העיר ובמספר תושביה כפי שמתאר אותם הקטיאוס איש אבדרה בערך בשנת 300 לפני נ"סה . 2 היקף העיר היה בזמנו חמישים אסטדיות , ' שהם כתשעה קילומטרים - פי ארבעה ומעלה מהיקף החומות של העיר המצומצמת בגבעה המזרחית ובהר הבית . מספר תושביה , לדבריו , היה 120,000 כלומר פי 25 ממה שמקובל על חוקרים בימינו . 3 מספר זה נראה לגמרי קלוט מן האוויר . הנתון שהוא מביא לגבי היקף החומות אמנם עולה על ממדי העיר כולל הגבעה המערבית , אך אין ההפרש גדול עד כדי כך שלא ניתן היה להשתמש ...
אל הספר