תקופת הפיגועים הישירים1 ( נובמבר 1947 - מארס 1948 ) עם היוודע החלטת האו"ם בדבר הקמת מדינה יהודית פרצו בלילה של ה - 29 בנובמבר המונים לרחובות העיר , רקדו הורה , שרו " דוד מלך ישראל חי וקיים", מילאו את בתי - הכנסת , התחבקו בראש חוצות , רכבו על משוריינים בריטיים ושמחו שמחה ספונטאנית שירושלים לא ידעה כמוה זה עידן ועידנים . אך היתה זו גם פתיחה לתקופה קשה ועקובה מדם שמעטות כמוהן ידעה ירושלים בתולדותיה הארוכות . אותה החלטה עצמה שגרמה להתרוממות הנפש במינזר היהודי עוררה את רוח המלחמה במחנה הערבי . הוכרז בו על שלושה ימי שביתה כללית . כפריים החלו לזרום לירושלים . ביום 30 בנובמבר כבר נורו יריות על אמבולנס יהודי שהיה בדרכו להר הצופים . למחרת הותקפו ביריות הקונסוליות של פולין ושווריה - מן המצביעות למען הצעת החלוקה . נראה היה שההיסטוריה חוזרת על עצמה וכי שוב מתחילה תקופת מאורעות בדומה לאלה של תר"פ , תרפ"א , תרפ"ט ותרצ"ו . אך הפעם היה אחרת : התחיל המאבק המכריע , מלחמה לחיים או למוות . ההסתערות הגדולה הראשונה תוכננה שוב , כמו בתר"פ ובתרפ"ט , בשביל ירושלים . לפי הוראותיו של אמיל גורי , מחברי הוועד הערבי...
אל הספר