תגובת היהודים לפעילות המיסיון —בעיני הנוצרים שטראוס ( לאמצע המאה לערך ) אומר , בי המיסיונרים חייבים לקחת בחשבון את ההנהגה הפנימית של היהודים שעה שהם עוסקים בפעולותיהם . כך , למשל , הרב הראשי של היהודים הספרדים , שהוא גם המנהיג הפוליטי שלהם , יכול בקלות להעניש כל יהודי הבא במגע עם מיסיונרים . שטראוס מוסיף , כי באימפריה התורכית רשאים לא מוסלמים לקבל על עצמם כל דת שיחפצו,- לא כן מוסלמים . לכן מכוונת הפעילות המיסיונרית כלפי הלא מוסלמים , ובירושלים —כלפי היהודים . מביניהם קל יותר לבוא במגע עם היהודים האשכנזים , שכן אלה נמצאים תחת חסותם של קונסולים זרים העוזרים בעניין . ברם , ככל שהפעילות המיסיונרית הזו מתבלטת , גוברת הפעילות מצד היהודים נגדה , בהטלת חרם על כל מגע עם אנשי המיסיון , על ספרים שלהם ( שאותם יש לשרוף ) וגם על בית החולים של המיסיון האנגלי שהוקם על 'הר ציוך . נוסף לכך החלו כמה יהודים עשירים מגישים עזרה כספית ואחרת ליהודי ירושלים , כדי שלא יזדקקו למוסדות המיסיון . פעל כאן , למשל , סר משה מונטפיורי , ובשנה שעברה היה כאן גם שליח של בית רוטשילד , מר כהן , אשר יסד הרבה מוסדות כנגר אלה ש...
אל הספר