סיכום מנהיגות היא תצורה התנהגותית המתקיימת במבנים חברתיים . היא מאפשרת ליחידים הנהנים מאשראי עודף להשפיע על זולתם ברמות שונות . אשראי זה הוא הכוח שבידי המנהיגים להניע חברות , באמצעות שינויים שהם מצליחים ליצור במונהגים - בהתנהגותם ( ציות או היענות , ( בהקניית עמדות חדשות , או בחיזוק עמדות קיימות . מנהיגים הם מי שביכולתם להשפיע על קבוצות , בין אם נבחרו פורמלית לעמוד בראשן ובין אם לאו , ואשר הוסמכו לכך בהתאם לסמכות מסורתית או רציונלית לגאלית או סמכות כריזמטית . יכולת ההשפעה של המנהיגים הפוליטיים מתקשרת למעמד , להכרה ולהערכה , ואלה תורמים ל"לגיטימיות" שלהם . המונהגים עשויים להשפיע על סגנון המנהיגות ועל ביצועי הקבוצה , ותפקידם להעניק לגיטימציה למנהיגים ולהיענות להם . בהקשר זה , תהליכי המנהיגות משקפים תחרות מתמדת על השפעה בין פרטים שונים בתוך הקבוצה . תחרות זו מנותבת בתוך מארג של השפעות הדדיות , שאפשר לזהות בו אפיקים אחדים המתקשרים לאמצעי ההשפעה , וכמו כן לצרכים , למאוויים , לאינטרסים ולאידיאולוגיות של קבוצות שונות . טיפוסי המנהיגים מובחנים זה מזה על פי השימוש שהם עושים בכלי ההשפעה . חשיבות ...
אל הספר