[ א , ד ] כשהיה בית דין הגדול קיים לא היתה מחלוקת כישראל , אלא כל דין שנולד בו ספק לאחד מישראל שואל לבית דין שבעירו . אם ידעו אמרו לו אם לאו ... באין ללישכת הגזית לבית דין הגדול ושואלין ... משבטל בית דין הגדול רבתה מחלוקת בישראל , זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטהר ונותן טעם לדבריו ... א . בהלכה ג ראינו כיצד בית דין הגדול יוצר ( או מוסר ) הלכה מיוזמתו ומפיצה בישראל . כאן רואים אנחנו כיצד בית דין הגדול מגיב לשאלה העולה מתוך הציבוריות , ונותן לה מענה . תיאור זה הוא הרבה יותר מורכב , כיון שעל הרמב"ם לספר - בעקבות מקורות חז"ל - את פרטי התהליך המביא את השואל לבית דין הגדול . לפי סיפור זה יש לפנות בראשונה לערכאות נמוכות יותר , ורק לאחר מכן להגיע עם הבעיה לבית דין הגדול . תיאור תמציתי יותר מופיע במקום אחר : ובמשפטים הללו היו עושין כשבית דין הגדול מצרין , והיו שם חכמים גדולים שמכירים הדמים , ואם נולד להם ספק בראיות או בימי נדה וזיבה יעלו לבית דין וישאלו , כמו שהבטיחה תורה עליהן , שנאמר : "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין , " בין דם נידה לדם זיבה . אף כאן מדובר בחברי בתי דין הנמוכים...
אל הספר