[ א , ב ] אחד דברים שלמדו אותם מפי השמועה ,... ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שדבר זר כך הוא , ואחד דברים שעשאום ס"ג לתודה ולפי מה שהשעה עריכה ... כל אלו משלושת הדברים מצות עשה לשמוע להם והעובר על כל אחד מהם עובר בלא תעשה ... א . פעילותם התורנית של חכמים זוכה כאן לגיבוי מקראי תורני גורף ואחיד - המסרב להכיר בעשייתם זו עובר עבירה כפולה ( עשה ולא תעשה ) מן התורה . ביצירת מציאות נורמטיבית זו מבצע הרמב"ם מהלך כפול . מצד אחד , הוא מסווג את הלכת חז"ל לשלושה סוגים יסודיים , נפרדים במקורם ובמוצאם . מצד שני , ריבוי זה מאוחד מבחינת הסמכות ההלכתית הזהה המוענקת לכל אחד מהסוגים , וזאת למרות ההבדל 1 המהותי במוצאן של הלכות אלו . חכמי ההלכה שבאו אחרי הרמב"ם התדיינו עמו רבות בנוגע לנקודה השנייה שהעלינו , וטענו כי לא הרי עובר על תקנת חכמים כהרי עובר על הנמסר מסיני או על הנדרש מהכתוב ; שכן העובר על תקנת חכמים אינו עובר עבירת 'לא תסור' תורנית . לאור טענה זו הוצע בסיס נורמטיבי אחר הסמכת תקנות חכמים ( במקרה הספציפי , מצוות נר חנוכה ) על הכתוב "לא תסור" כבר בדברי רב א...
אל הספר