מלחמת העולם הראשונה צפת לא שימשה אמנם מוקד לקרבות בתקופת המלחמה , אך עם זאת ספג ישובה היהודי מהלומה שממנה לא התאושש עור . תלותו הרבה בכספי ה"חלוקה" היתה בעוכריו . רוב הארצות שמהן הגיעו הכספים בעבר הפכו עתה לארצות אויב והזרמת הכספים פסקה , גם כספים שנשלחו בעבר באופן פרטי , למשל כסף ששלחו בעלים למשפחותיהם , לא הגיע . וכך מתאר את המצב הסופר יהושע בר יוסף , יליד צפת -. "המשפחה כולה מונה כל אותה שנה ממכירת כלי כסף ותכשיטים וחפצי בית אחרים לאפנדים העשירים בצפת . שנים לאחר מכן היתה אמא מספרת לי כיצד היתה מוציאה מן הארון שמלת קטיפה יקרה ועוטפת אותה בסמרטוטים מחשש עינא בישא והולכת בכאב לב לביתו של אפנדי פלוני ומוכרת את השמלה במחיר פרוטות ממש . האפנדי היה גומל לה חסר אם נתן תמורתה כסף בדי קניית דורה לשבוע שבועים . " עוד בשנת 1915 קרוב היה המצב ליאוש . חלק ניכר מן האוכלוסיה רעב ללחם . מספר גברים גויסו לצבא ומשפחותיהם נשארו ללא מפרנס . היו חנונים שהעלו את מחירי מצרכי המזון עד כי תושבים יהודים רבים לא יבלו לעמוד בתשלומים . ראשי הכוללים גילו במצב זה את מלוא אזלת ידם ולא הצליחו להתארגן בשעת חירום זו ...
אל הספר