. ראשית שלטונו של דאהר אל עמר ומשפחתו , בשנים 1759-1700 המאפיין את האימפריה העותומאנית במאה הי"ח , הוא אבדן שליטה כמעט מוחלט של השלטון המרכזי בפרובינ ציות , אשר הופקרו לחוכרי מסים למיניהם ולתקיפים מקומיים ' . בגליל לא היה במצב זה משום חידוש ; בית מען ( צאצאיו של פאחיר ארץ ) השתלטו על האזור פעם אחר פעם , כבר במאה הי"ז . אך עתה נעשה הדבר לתופעה כללית ברחבי האימפריה כולה . בשלהי המאה הי"ז החליף בית שהאב את בית מען בשליטה על רובו של הר הלבנון . בשנים 1698-1697 הביס ראש המשפחה , בשיר הראשון , את המתואלים — תושביו השיעיים של חל ק מררום הלבנון — ** ובעקבות נצחון זה השתלט גם על מחוז צפת , ומינה את בן אחיו מנצור למושל צפת . משפחת זידאן הבדואית , שמרכזה היה בסביבות טבריה , חברה מידי מנצור חלקים גדולים מהרי צפת . תשיחי עומר מבית זידאן כונה בשם "שיחי ארץ צפת" כבר מתחילת המאה הי"ח . י- אולם הדמות המרכזית במשפחת זיראן היה בנו , דאהר אל עמר , על אף היותו צעיר האחים . הוא היה תחילה השיחי של טבריה והיה כפוף למושל מחוז צידון ( ולמעשה נשאר כפוף לו , לפחות רשמית , במשך בל שנות פעילותו הארוכות . ( הוא נול...
אל הספר