פרק קכז מבוא לא בגוף שני ולא בגוף שלישי ; רק בפסוק ב יש דברים המופנים לאלמוגים בגוף שני רבים . מסתבר אפוא שהמזמור מכיל הטפת מוסר לאותו ציבור בלתי מוגדר שאליו פונה פסוק ב . אך יש גם פירוש אחר לצירופים המוקשים , שקשה להבינם , בסוף פסוק ב לכאורה נראה שמזמור זה איננו תפילה , שכן אין בו פנייה אל ה' ואין בו דברי בקשה , " ) כן יתן לידידו שנא (" ובסוף פסוק ה " ) לא יבשו כי ידברו את אוןבים בשער : ( " הדברים לא נאמרו כאן בלשון עתיד פשוט , כי אם בלשון משאלה " ) הלוואי שיתן לידידו " , " מי יתן ולא יבושו ( " בגוף שלישי יחיד ובגוף שלישי רבים בבניין קל , שאין הבדל חיצוני בינה לבין
אל הספר