תפילת שווא

117 תפילת הבקשה והמציאות — יחסי גומלין וניסוח אחר בתוספתא ( ברכות ו, ז ) : יש דברים שהן תפילת תיפלה, כיצד ? כנס מאה כורין אמ' : 'יהי רצון שיהיו מאתים', כנס מאה חביות, אמ' : 'יהי רצון שיהיו מאתים', הרי זו תפלת שוא . אבל מתפלל הוא שתכניס בהן ברכה ואל תכניס בהן מאירה . העיקרון העולה משני המקורות דלעיל הוא שאין להתפלל ולבקש על אירוע שכבר התרחש או נקבע בעבר . הסתירה לחוקיות השוררת בעולם, שעולה מתפילה מעין זו, 2 או 'תפילת תיפלה' . אינה מתקבלת על דעת החכמים . תפילה כזו מכונה 'תפילת שווא' בתלמודים מצאנו הרחבה של הדיון במושג 'תפילת שווא' . להלן הדין בתלמוד הבבלי ( ברכות ס ע"א ) : ולא מהני רחמי ? מתיב רב יוסף : ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה, מאי ואחר ? אמר רב : לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה : שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה יצאו ממנו, וארבעה מן השפחות — הרי עשרה, אם זה זכר — לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות ! מיד נהפכה לבת, שנאמר ותקרא את שמה דינה ! אין מזכירין מעשה נסים . ואיבעית אימא : מעשה דלאה — בתוך ארבעים יום הוה . כדתניא : שלשה ימים הראשונים — יבקש אדם רחמים שלא יסריח, משלשה ועד ארבעים...  אל הספר