על הדת

על הנסים ועל הטבע 18 ראשית, ניגע במעמדו האפיסטמולוגי של הנס ובשאלה אם אפשר לצפות בנס במובנו הדתי . הקושי הפילוסופי שכרוך בתפיסת הנס בהקשר הדתי אינו מוגבל רק למישור של ההיתכנות העקרונית להתרחשותו של אירוע החורג מסדרי הטבע, כפי שהעלה יום . תפיסת הנס במובנה הדתי לא רק מקבלת את התרחשותו של האירוע החריג כעובדה, אלא היא אף מניחה הסבר טלאולוגי בנוגע לאופן ההתרחשות ולתכליתה . לדוגמה, עמדה שמקבלת את התרחשותם של נסים תניח שלא רק שבנקודת זמן מסוימת ים סוף הפך ליבשה, אלא שהתופעה הזאת נגרמה על ידי האל כדי להציל את בני ישראל מיד המצרים . לפיכך גם אם אפשר להתגבר על בעיית האימות של העדות על האירוע החריג, עדיין תיוותר בעינה שאלת אימות המשמעות הדתית של האירוע ותקפותה . לשון אחר, מתן משמעות דתית לאירוע חריג הוא עוד צעד פרשני על המציאות, שקשה לבססו על התופעה החריגה עצמה . כפרפרזה לבעיית האינדוקציה של יום שהוזכרה לעיל, אפשר לנסח את הדברים כך : העובדה שהים נבקע לשניים ( אירוע A ) ולאחר מכן בני ישראל עברו בתוכו וניצלו מהמצרים ( אירוע B ) אינה מעידה בהכרח על קשר סיבתי בין שני האירועים, ובוודאי אינה יכולה להצב...  אל הספר