64 טארק חג׳י ביטא את מחשבתה ומהות עשייתה הפוליטיות, ומקבילו במפלגת האומה היה אל-לִוַאא' ( "הדגל" ) . המחשבה הפוליטית של מפלגת האומה הייתה, בקיצור נמרץ, מחשבה רפורמיסטית המבוססת על מודרניזציה ושיפור הדרגתיים של תנאי החיים של העם המצרי, ללא מהפכנות, נאומים נמלצים, סיסמאות גדולות, טענות לוחמניות וחיזור אחר ההמונים . המפלגה הלאומית, לעומת זאת, הייתה בעלת אופי מהפכני וראשיה שלהבו את היצרים, נשאו נאומים נמלצים, דיברו בסיסמאות גדולות וחיזרו אחר ההמונים . מטבע הדברים בחברה שעשתה אך כברת דרך קצרה בהקניית השכלה וששיעור הבערות בה גבוה, הפופולריות של המפלגה הלאומית הייתה גבוהה בהרבה מזו של מפלגת האומה . עתה, כעבור כמאה שנה, אפשר לומר שהזרם של שלהוב היצרים ושל החיזור אחר ההמונים הוא זה שהצליח להישאר לאורך המאה ה- ,20 גם אם בחסות מפלגות שונות . לעומת זאת, הזרם של רפורמה, של שיקול הדעת ושל הימנעות משלהוב יצרים בלתי מחושב המשיך להתקיים כמה שנים בחסות מפלגת הליברלים החוקתיים ( חִזְבּ אל-אַחְרַאר אל- 34 דֻסְתּוּרִייּן ) , עד שמהפכת ה- 23 ביולי 1952 הביאה עליו את קיצו . באופן דומה, אפשר לומר שהמפלגה הלאו...
אל הספר