206 ענת רובינשטיין לכן יש יסוד לשער כי חובר באותן שנים בקירוב . בפרק זה אתייחס בעיקר לנאמר בכתב-היד בעברית, אם כי יש לציין כי הפרק מתוך ספרו של מינקובסקי, שנכתב ביידיש, ״עסיסי״ יותר בתיאורים ובדוגמאות שמביא המחבר . כן מוזכרים בו שמות של חזנים ידועים מאותה התקופה ( זבולון קברטין, גרשון סירוטה ואחרים ) , שקצפו של מינקובסקי יוצא עליהם כאחראים לשפל המוסרי הזה בשל הקלטותיהם המסחריות . ראשית המאה ה- 20 היא ימי פריחתו של הגרמופון . השימוש במכשיר זה הלך וגבר והיה נפוץ הן בבתים פרטיים והן באתרי פנאי ובידור, במסעדות, טרקלינים ובתי מרזח . זמרים ונגנים הקליטו 380 בהמוניהם ושוק התקליטים התפשט, שגשג וחדר לכל מקום . באותה עת החלו גם חזנים ידועים לתת קולם אל תוך ״המכונה״ ולהפיץ את תקליטיהם, שהפכו פופולריים מאוד . טענתו המרכזית של מינקובסקי היא שהחזנות המודרנית הגיעה לשפל מדרגה מוסרי בעקבות ההקלטות המסחריות . מינקובסקי פותח את מאמרו בסיפור על ביקורו של ״אג׳נט״ אמריקני, המעמיד בפני מינקובסקי הצעה שאי אפשר לסרב לה, להקליט את שירתו החזנית תמורת גמול כספי נאה . מינקובסקי מסרב להצעה בנימוס למרות הפצרותיו ונ...
אל הספר