178 ענת רובינשטיין ״שיר ציון 1״ ( 1838 ) ו״שיר ציון 2״ ( 1865 ) . חרף המתנגדים הרבים שקמו לו, התפשטו יצירותיו של זולצר בכל רחבי אירופה, ואף למזרחה, והפכו להיות חלק בלתי נפרד מהעולם המוזיקלי בבתי 324 כנסת מקהלתיים רבים ונכס צאן ברזל של המוזיקה היהודית . רוב מאמריו של מינקובסקי העוסקים במוזיקה של זולצר, בדמותו ובמורשתו, נכתבו בשנים 1901 - 1905 . בשנים אלו התקיימו אירועים לציון מאה שנה להולדת זולצר, אשר כללו כנסים, קונצרטים והוצאה לאור של מהדורות מיוחדות של כתבי עת ותווים . באותן שנים, למשל, יצאה לאור המהדורה המחודשת 325 של ״שיר ציון״ בעריכתו של יוסף זולצר, בנו של סלומון . הנושא, ככל הנראה, בער בעצמותיו של מינקובסקי במשך זמן רב קודם לכן, אך התפרץ בהקשר לאירועים הללו ולשיח שהם עוררו . יחסו של מינקובסקי אל דמותו של זולצר המוזיקה של זולצר הילכה קסמים על מינקובסקי הצעיר . אפשר לומר שהייתה זו ״אהבה ממבט ראשון״ . ברשימתו האוטוביוגרפית ״מִסֵֵּפֶר חֲיָּי״ הוא מתאר את הפעם הראשונה שבה נחשף למוזיקה הזו בעת ביקור של מקהלת חזנים נודדת בבית אביו - ״ [ . . . ] כור-חזנים החדשים עם הכוריסטים שלהן המלובשי...
אל הספר