135 חזן המשוררים באודסה גם בתוך המהומות המשיכו הסופרים העבריים בפעילותם, התכנסו לאסיפות, הקימו ועדים שונים, ומדי פעם יצא מאסף או ספר חדש . אז גם יצא לאור הכרך הראשון של ״רשומות״, ובו פורסם הפרק הראשון מתוך האוטוביוגרפיה של מינקובסקי, וכן חודשה הוצאתו של ״השילוח״ . על כך כתב ביאליק : ״בימי מלחמה ומהפכה, בקום אנוש לקעקע את כל הבירות, נמלטו שני אנשים [ אלו הם ביאליק עצמו ורבניצקי ] אל חורבה עתיקה אחת להיסתר בה [ . . . ] בחוסר כל עשו את מלאכתם : בלי כלים, בלי מסייעים, 243 ופעמים גם בלי נר למאור, אבל הם עשו זאת מאהבה" . פרץ של יצירה והשראה פקד גם את מינקובסקי באותם ימים קשים . הוא ישב, כפי שמתאר משה גליקסון : בחדר קר ושומם, על אדמת הרצפה הערומה - את הקרשים קרעו והוציאו הדיירים הבולשביסטים לשם הסקה - התגוללו ספריו וכתביו מאין ארון, והוא ישב אותה שעה וכתב ״מן המיצר״ חדש 244 הוא שח לי לתומו, שמימיו לא להלל של ימי חנוכה הקרבים . הרגיש כוח עבודה ויצירה, כמו בימים האחרונים : ״דומה כאילו שבו אלי שנית ימי נעוריי״ . שאלתיו שאלת תם : כיצד אפשר ליצור קומפוזיציה נגינתית מתוך אלם כביכול, מבלי לשמוע או ל...
אל הספר