114 ענת רובינשטיין 'הסינתזה גדולה מן האנטיתזה' - מזיגה של ניגודים והרמוניה פנימית 200 תיאורי אופיו של מינקובסקי העולים מתוך כתבי הזיכרונות מביאים לידי ביטוי את המורכבות של אישיותו, אליה התוודענו קודם לכן בכתביו האוטוביוגרפיים . הכותבים, שכמה מהם היו ידידיו ומכריו וכמה מהם מבקרים מזדמנים בבית הכנסת, זיהו את אותו מאבק פנימי בנפשו של מינקובסקי . הניגודיות בין ה״ישן״ ל״חדש״, בין המסורתי למודרני, בין דמותו כמשכיל ועברו החסידי, מאובחנים ומתוארים בלשון ציורית עדינה . הם מעידים על האופן שבו יִישב מינקובסקי את המחלוקת הפנימית הזאת, לפחות כפי שהדבר ניכר כלפי חוץ . כך כותב משה גליקסון ( לימים העורך הראשון של ״הארץ״ ) : פיני מינקובסקי הוא הדמות המשוכללת ביותר לאותה סינתזה יוצרת, שאליה חותרת הנגינה העברית בדורות האחרונים - למזיגה הרמונית יפה של ״שירת הרגש״ העמוקה - ירושתה של שכינת הגלות [ . . . ] ושל ״שירת הסדר״ הנשגבה [ . . . ] לא קם עוד בישראל חזן ומנגן כמינקובסקי, שידע לאחד ולמזג את שני היסודות הגדולים ההם לחטיבה הרמונית אחת, ליצירה אומנותית-דתית מחודשת . וזה היה הקסם המיוחד לבית הכנסת 200 . מהי...
אל הספר