94 ענת רובינשטיין ש״ץ, ויקצבו לו שכרו 1200 עד 1500 רובל לשנה, מלבד ההכנסות 165 הראויות לו . . . ״ . מינקובסקי, שעמד כנראה בכל התנאים הרשומים במודעה הנ״ל, חזר לאודסה בשלהי קיץ 1892 והחל תקופת שירות ארוכה, משמעותית ורבת השפעה בבית הכנסת הברודי . על תפילתו הראשונה בבית הכנסת הוא מספר כך : תפילתי הראשונה באודסה הייתה ב״שבת נחמו״ . אף קהילה אמריקאית, חזן אמריקאי ורב אמריקאי לא יכולים להבין באמת את המשמעות של תפילתי הראשונה בבית הכנסת הברודי . קהילה אינטליגנטית זו חיה עם החזן והפילוסוף בלומנטל במשך 52 שנה, והנה עתה עליה להסתגל לחזן חדש, שמִשׂרתו היא לכל החיים ולהעביר אליו את אהבתם . כולם היו עצבנים, הגבאים, המנצח נובקובסקי, המקהלה, השמשים, כל חבריי הוותיקים [ . . . ] אולם רק אנוכי הייתי היחיד מכולם שהיה רגוע . בשנתיים שבהם היססתי אם לקבל את המשרה הרהרתי אם יש בידי מספיק חומר כדי לרשת את בלומנטל . הגעתי לכלל מסקנה כי יש ברשותי את 166 הכישרון, אבל הדבר ייקח זמן . ויהי כן . גישתו האופטימית של מינקובסקי נשאה פירות . הוא הסתגל מהר מאוד, וגם הקהילה הסתגלה אליו וקיבלה בזרועות פתוחות את גישתו החזנית...
אל הספר