ניסן שור 192 לא היו זרים לחלוטין גם לקהל הרחב . למרות הרושם המתקבל מעיון בדיווחים המוסרניים של עיתוני התקופה, הדיסקוטקים של שנות ה – 60 וגם ה – 70 לא היו חללים מטורזנים של אקסטזה . אולם אין בכך כדי להמעיט ברמת ההנאה והסיפוק שהושגו בהם . בסיועה הנמרץ של "קדחת הדיסקו" סללו מקומות אלה את הדרך למהפכה עתידית בחיי הלילה, וגרמו לישראלים המצונפים לנענע את הגוף, ככל יכולתם במגבלות המקום והשעה, בקצב המידבק של הטוויסט ומאוחר יותר הדיסקו . מדובר בהישג כביר בהתחשב במגבלות המנטליות של התקופה . למעשה, אפילו בתחילת שנות ה – 80 המשיכו ריקודי הדיסקו לעורר מרבצה תנועת – נגד מסורתית ; הפעם של חובבי ריקודי העם . ב – 1982 דיווח המקומון קול תל אביב כי "ללא יחסי ציבור, בשקט ובצנעה, זוכה תרבות ריקודי העם לגאולה מחודשת בתל אביב ] . . . [ לאחרונה, אומרים שומרי גחלת ריקודי העם, זכה הנושא לתחייה מחודשת דווקא בקרב צעירים, שאינם נמנים עם חניכי תנועות הנוער . יותר ויותר חוגים לריקודי עם נפתחים באוניברסיטאות ובמתנ"סים השונים ברחבי הארץ . יותר יותר צעירים נרשמים לחוגים אלה, קופצים ומחוללים במשך שעות ארוכות כל שבוע" . 3...
אל הספר