ג'וזה (יוסף) וילף: "אף פעם לא קמתי בבוקר וחשבתי איך אני מרע או מזיק למישהו"

071׀ יוסי יסעור עצר אותי בידו ומנע ממני את הכניסה . כולם נכנסו, המיסה התחילה, ואני עמדתי בחוץ ולא ידעתי איך להגיע הביתה . חיכיתי שהמיסה תיגמר . הילדים יצאו מהכנסייה, והגדולים שבהם, שידעו מה זה ז'יד ( אני לא ידעתי מה זה ) , התחילו לזרוק עלי אבנים . ברחתי משם, ובסופו של דבר הצלחתי להגיע הביתה פצוע וזב דם . סיפרתי לאמא שלי שזרקו עלי אבנים, והיא אמרה לי : "זה היום האחרון שלך בבית הספר . " ולאבא שלי אמרה : "נוסעים לארץ . " אני לא ידעתי מה זה הארץ, ואבא שלי התנגד . הוא היה סטליניסט . סטלין היה אלוהים שלו . אמא שלי אמרה לו : "אם אתה רוצה, תישאר עם סטלין, אני לוקחת את הילדים ( גם את אחותי ) ונוסעת לארץ . " בסוף הוא בא איתנו לארץ . במשך השבועות של ההתארגנות אף אחד לא רצה לשחק איתי . כל החברים מבית הספר הפנו לי עורף . יום אחד ההורים שלי יצאו לקניות . אני ידעתי איפה ההורים שלי החביאו את הכסף שלהם, פתחתי את המחבוא ולקחתי את כל השטרות שהיו שם . יצאתי לחלון בקומה השלישית בבית שלנו, התחלתי לקרוא לחברים שלי לשעבר וזרקתי להם את שטרות הכסף . רציתי שיאהבו אותי ושישחקו איתי . ההורים שלי חזרו מהקניות וראו ...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ