המרכיב הנוסף המייחד את הבניין הוא סורג בטון חשוף, המותקן בחזית הדרום-מערבית ופונה לרחבת המרכז . מכיוון שלא נכון לפתוח למערב פתחים גדולים ללא הגנה מהשמש, חזית זו עוצבה ככברת בריסולי . בפתרון נלקחה בחשבון בנייה עתידית של אולם נוסף, שיהיה סימטרי עם האולם הראשון, רעיון שלא התממש בשל סגירת חדר-האוכל עם הפרטת הקיבוץ . לימים, נבנתה במקום האגף המזרחי קוביית בטון, שנוע דה לשמש מרחב מוגן . שנים ספורות לאחר השלמת הבנייה ובטרם פרץ המשבר ששינה את פני הקיבוץ, חזרו החברים והחליטו שחדר-האוכל קטן ויש צורך בהרחבה . ב- 1983 הוחלט על בניית חדר-אוכל ומטבח חדשים . נבדקו אפשרויות שונות לפתרון במפלס המבנה, אולם כולן נפסלו מפאת מגבלות טופוגרפיה ושטח : המרכז קטן מדי, קירבה יתרה לבית התרבות החדש . סיבות ארכיטקטוניות והקושי הרב ליצור מרכז קהילתי שמתפקד נכון, הביאו להחלטה לבנות בניין חדש ולהרים אותו על עמודים, עם אפשרות של זרימה תחתית . הוזמנתי לשוב ולתכנן את חדר-האוכל . הפעם עבדה איתי על הפרויקט האדריכלית מירי ישראל, חברת קיבוץ דורות בשעתו . למזלם של החברים, הכוונה השאפתנית לא מומשה . ב- 2008 נסגר חדר-האוכל הוותי...
אל הספר