26 ב – 18 באוגוסט 1940 , בחמש בבוקר, מאות חברי קיבוצים ויישובים מהסביבה, מצוידים בקלשונים, מוטות וכלי עבודה, מתקיפים את המאחז הבית"רי בהרצליה, שהוקם שמונה שנים קודם לכן על ידי יעקב לנקין . אבנים פוגעות בצריף של משפחת לנקין, מנפצות חלונות . גידופים, צעקות, יריות . מלכה רצה לחדר השינה לקחת את אבי בן החצי שנה . התוקפים רוצחים את אליהו שלומי, פוצעים קשה קורבנות נוספים וזורעים הרס כללי . בעקבות הפוגרום משפחת לנקין נמלטת מהרצליה ושוכרת דירה קטנה ברחוב מזא"ה 60 בתל אביב . המשפחה מתארגנת בביתה החדש . יעקב ממהר לקחת את התינוק לצלמנייה בעיר הגדולה, מושיב אותו על ברכיו, והשניים מצטלמים אוחזים תפוז בכפות ידיהם . שכולם ידעו — אבי לנקין הוא פרי פרדסיה של ארץ ישראל ! ואז, יעקב בן ה – 30 אורז תיק ומתגייס כטוראי לצבא הבריטי, יוצא למלחמת העולם השנייה כדי להילחם עבור העם והרעיון הציוני — זהו צו השעה ! צעירי היישוב העברי מתלבטים אם להתגייס לצבא הבריטי למלחמה בגרמניה הנאצית או להצטרף להגנה או לארגוני המחתרות האחרים . יעקב כאמור בוחר בבריגדה . המשפחה הופכת לחד – הורית . הוא מצטרף לכ – 40,000 מתנדבים צעירים ...
אל הספר