הדממה והשירה

122 להסתדר עם מה ? עם מה שלא אפשרי לדעת על המין, עם העובדה שיש הפרדה רדיקלית בין הידע לבין ההתענגות . איתור ידע זה כרוך בריקון המובן, ולכך יש אפקט של דפלציית האיווי, של דכדוך, אפקט מנוגד להתעלות הרוחנית שהיידגר מדבר עליה . האופן השני נוגע לכתיבה הפואטית הסינית . לאקאן התייחס לא פעם לקליגרפיה הסינית כאל אובייקט אומנות, כאל ציור, ובטיעון זה הוא מסביר, למשל בסמינר על ההזדהות, מה הסיבה לכך שתלה משהו מהקליגרפיה הסינית על הקיר . הוא גם העמיק בשירה סינית וניתח אותה בעזרתו של פרנסואה צֶ'נג, [ François Cheng ] כשעמדה על הפרק השאלה על אודות הפירוש ויכולתו לגעת בממשי . המשוררים הסיניים, בעיקר שני פילוסופים-משוררים, לאו טצה [ Lao Tse ] מייסד הטאואיזם, ומאנציוס, הרחיבו את המשגת מקומה של האות ואת יחסה לריק . ביחס לטיפול באות, מערבת הפואטיקה הסינית את הקול ואת המבט . המילה טאו משמעה דרך וגם דיבור . הדוגמה לשני היבטים אלה היא זו של האיכר, הפותח את דרכו באדמה, חורש תלם בשדה, ואופן התנהלות הפעולה הוא גם דרכו להסביר ולדבר . הטאו מתייחס לריק המקורי כמה שמשמש מתווך בין הרוחות החיוניות, בין הצירים של יִינג ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ