אימה תּ במדינת הרווחה: השיח והמדיניות של פסילת האימה תּ של נשים מוחלשות

אימהוּת במדינת הרווחה : השיח והמדיניות של פסילת האימהוּת של נשים מוחלשות 125 שבית המשפט לא פעל להחזרת התינוק לאמו מייד עם החלטת בית המשפט לענייני משפחה, אלא אף השתמש בזמן שחלף מאז, כשנתיים, כדי להאשים את ההורים הביולוגיים באובדן . וכך כתב השופט אדמונד לוי : "לפתחם של ההורים הביולוגיים רובץ האשם לאותה סערה אליה נקלע הקטין" ( שם : 107 ) . עיון בפסיקות שונות מלמד על הסתירה העמוקה בין הרטוריקה שבפי השופטים, השוללת ומבקרת אפשרות של הוצאת תינוקות לאימוץ כ"חלוקה מחדש", המתבססת על הסדר המעמדי בישראל, ובין ההחלטה בתיק הנדון . כך, למשל, כותב פנחס שיפמן ( 1989 ) בפרק "טובת הילד" בספרו : "דומני שמוסכם על הכול כי חוק אימוץ ילדים איננו מכשיר לחלוקה מחדש של אוכלוסיית הילדים במדינה . אין אנו מוכנים להוציא ילדים מחזקת הוריהם רק כיוון שמצבם הכלכלי או הרוחני לא שפר עליהם" . באמירתו זו הוא נשען על משפטנים ידועי שם כמו זלמן שניאור חשין ואהרון ברק ( שם : ,223 622- 227 ) . אמירות דומות השמיעו בפסקי דין שונים השופט אלפרד ויתקון ונשיא בית המשפט העליון, מנחם אלון . מתברר כי בית המשפט ומערכת הרווחה, כמי שבאים מק...  אל הספר