אסתטיקה צרופה של התבוננות: על ישעיהו ליבוביץ במעלות ועמוד ענן בדמים

[ 300 ] המודרניים הראשונים 2 אחרי מלאכי, אחרון הנביאים, האנושית של מלכים ומוסדות אנושיים" . חדלה "רוח הנבואה" להתקיים בישראל, שכן בני האדם לא היו עוד ראויים לה . בתנ"ך הנביאים הם בבחינת מוסדות מקומיים ( למשל דבורה הנביאה ) שבעלי סמכות צבאית ופוליטית היו באים להיוועץ איתם, או 3 שהם היו חלק מארמון המלוכה ( אליהו ואלישע בימי אחאב ואיזבל ) . שני הסרטים שונים זה מזה בסגנונם . ישעיהו ליבוביץ במעלות מבוסס על עקרונות הסינמה וריטה, כפי שנוסחו על ידי הדוקומנטריסט והאנתרופולוג ז'אן רוש . עמוד ענן בדמים הוא בעל אופי אקספרימנטלי יותר . בחינה משותפת של שני הסרטים והצבתם זה מול זה יעידו לא רק על הגיוון והעושר ביצירתו התיעודית של בורשטיין אלא גם על הדרכים השונות ליצירתם של סרטי דיוקן . יש שתי גישות מסורתיות בקולנוע התיעודי ליצירת סרטי דיוקן . האחת – סקירה ביוגרפית דידקטית, והאחרת – מעקב אחר דמות . הסרט הרצל ( אלברטו קאוואלקנטי, 1967 ) , המביא את סיפור חייו ומפעלו המדיני של חוזה מדינת היהודים תוך כדי שימוש בקטעי ארכיון ובמסמכים בעלי ערך היסטורי, הוא דוגמה לסרט דיוקן מהטיפוס הראשון . ביבה ( ראו : פרק רב...  אל הספר
עם עובד