בעייתיותו של הקול המזרחי

[ 66 ] המודרניים הראשונים צפירת אונייה המספקת דלק לתחנת כוח מוליכה את הצופים אל תוך המתרחש בליבה הפועם של התחנה – חדר בקרה רחב ידיים וממוחשב ( "כאן מדברים רק השעונים והאדם המבין את שפתם", מכריז הקריין בחגיגיות, בעוד המצלמה נעה במהירות מואצת על פני עשרות השעונים ) – ומשם אל דלתות מפעל אריגה הנפתחות מעצמן, חושפות אולם מלא מכונות נול אוטומטיות ויד נעלמה המפעילה שורה של כפתורים בשעת בוקר מוקדמת . בינתיים בחדר הפיקוח השעונים מצביעים על עליית העומס, כצפוי במשק ההולך ומתעורר לקראת יום עבודה חדש . הניגוד שבין טכנולוגיה מתקדמת המופעלת לעיתים בידי אדם אחד בלבד ובין שיטות עבודה מסורתיות ועל כן פרימיטיביות בולט גם אחר כך, כאשר יוצרי מתח גבוה מתעדים את תעשיית השמן המודרנית מול ערבים כפריים המפיקים שמן זית באמצעות אבני ריחיים וחמור המסובב אותן . "השיטה היא עתיקת יומין . גם האבן . רק האדם והסוס הם בני המאה שלנו", הקריינות מסכמת את המבט המתנשא בעבודה הידנית שאינה נדרשת לחשמל . מבט זה בולט גם בהצגת משאבת המים שהפלאחים מפעילים ( "משאבת המים הפרימיטיבית היא מכונת הפלא", הקריינות פוסקת ) , וילדים הממתינים...  אל הספר
עם עובד