העמל מגבש עם: על מחנה בערבה

[ 51 ] קולנוע מטעם מקום ההתרחשות הקונקרטי ומצד אחר גם מייצר זיקה בין תקומת ישראל המודרנית ובין המסע לארץ כנען . על רקע השחר המפציע בצילום מרחוק מאוד ( extreme long shot ) נראה שומר היורד עם נשקו מהמשלט . יום העמל מתחיל, ומשאיות עמוסות פועלים יוצאות מן המחנה אל אתר סלילת הכביש . כמו רגלי החלוץ ב עבודה , שסימלו את אדנותו ובעלותו על האדמה, גם השלבים הראשונים בסלילת הכביש ( הנחת האבנים שישמשו לו תשתית ) הם ביטוי לכיבוש מודרני של האדמה השוממה . אך דימויי העבודה אינם מלוּוים עוד בהקשר המיני שהיה להם בסרטי הריאליזם הציוני . את מקום בעילת האדמה שהייתה מזוהה עם "גבריות לבנה חדשה" תופס עתה הגיוון האתני, כפי שהדבר מתבטא גם בקריינות . "האנשים שונים ומשונים : משה ממצרים, מרסל מאלג'יר, נסים מבולגריה . קיבוץ גלויות ? כן, ועוד יותר – מיזוג גלויות . העמל ממזג, העמל מאחד, העמל מגבש עם" . יגאל בורשטיין הבמאי וחוקר הקולנוע כתב על כך בספרו פנים כשדה קרב : "הנושא האמיתי של הצילום אינו הפנים כמסמן ה'אני' של המצולם 18 בורשטיין אף מפנה אל אלא כמסמן מוצאו העדתי או מעמדו החברתי" . זיכרונותיו של נתן גרוס המספר כי...  אל הספר