ב. עלייה לרגל והתיישבות בארץ ישראל

210 פרק שמיני עולי הרגל נדרשו על ידי המוכסים לא אחת לשלם מסי דרכים, והרבו להתלונן על חמסנותם של אלה . "השער העליון" נהג בתגובה לתלונות היהודים לדרוש מהמושל של סנג'ק ירושלים לבדוק את אמתות התלונות, ולמנוע עושק זה . 67 לערך בשנות ייתכן שהתנכלויות אלו גרמו להתמעטות מסוימת בעלייה לרגל . ה - 30 של המאה ה - 18 נלמד על גויים שרצחו יהודים מדמשק בשובם של אלה 68 רבים מיהודי חלב מצאו תחליף לעלייה לרגל לארץ מעלייה לרגל לירושלים . ישראל, או בנוסף לה, בעלייה לרגל לאתרים שבתוך העיר ובסביבותיה, כשמוקדי 69 העלייה הם מערת אליהו בחלב וכפר תדיף . עולי הרגל מחלב הרימו תרומות, שסייעו לכלכלה של היישוב היהודי בארץ ישראל . כך נאמר בתקנות בית הכנסת בירושלים, שר' משה בסולה העתיקם בשנת רפ"ב ( 1522 ) , שהבאים מחלב או מדמשק או מעיר אחרת נהגו לקנות שבת אחת בשישה דוקאטים זהב . הקונה את המצווה היא שלו לכל ימי חייו, ובאותה שבת הוא הדליק את כל נרות בית הכנסת "ועולה ההוצאה כמו דוקאטי וחצי . וכל המצוות של אותה שבת הם שלו, הן התפילה והן השבעה קורים [ קרואים ] יקרא את אשר יחפוץ, ומזכירים לטוב כל מתי משפחתו ומברכים החיים . ו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל