114 פרק חמישי 41 מצויה ידיעה מן המאה ה - 16 על אודות יהודי, יהודים בהתאם לחוק העות'מאני . קרוב לוודאי תושב חלב או דמשק, שהקדיש קודם פטירתו בערכאות מוסלמיות חצר ובתים בעבור בניו וזרעו, ואם יפסק הזרע, "שיהיו הקדש לעניי סוריה", ואם לא יהיו שם עניים, יועבר ההקדש לעניי ארץ ישראל, ואם גם שם לא יהיו עניים, יועבר ההקדש להקדש המוסלמי "ווקף חליל אל רחמן" שבחברון . כוונתו של המקדיש הייתה שההקדש יישאר תמיד בידיים יהודיות, ורק בשל הנוהל המקובל בהקדשים נקב בשמו של ההקדש המוסלמי . במקרה דנן לא ידע הבן על רישום הבתים כהקדש על ידי אביו ומכרם תחילה ליהודי אחר, ואחר כך רצה לחזור בו 42 מן המכר . ידיעה נוספת מלפני שנת של"ה ( 1575 ) מלמדת על סוחר גדול תושב חלב ששמו יעקב, שבעקבות ירידתו מנכסיו החליט ללכת לבצרה ולעסוק שם במסחר . בשל חובותיו לגויים הפך את כל בתיו בחלב להקדש לפני שעזב את העיר, ונתנם במתנה לבנו ראובן בתנאי שלא יוכל למכור את הבתים או לתת אותם במתנה, רק שידור בהם וישכור אותם הוא וכל זרעו . בתנאי ההקדש נקבע שאם ימות הבן בלא זרע יעבור ההקדש לבנותיו, שאף הן לא תוכלנה למכור את הבתים אלא להשתמש בהם בדר...
אל הספר