פרק 2: ה־אני

38 | השפה החזותית היוצר . מסופר על ניוטון, שאמר ״אני נראה כענק, מכיוון שאני נישא על כתפי קודמיי״ ( מלמד ) . יצירה פירושה שינוי, לעתים קטן ביותר . במקרים רבים, אפילו היוצר עצמו אינו מודע לתהליך השינוי שהביא לתוצאה הסופית, הנראית, לעתים, כיצירת יש מאין . החושים קולטים מידע אובייקטיבי למדי, אולם, מיד נוסף להם הממד הנפשי . במילים אחרות, המידע החיצוני הופך לאירוע פנימי . ולכן, מבחינת האדם, הכול סובייקטיבי : הגוף, החפץ, המקום והצליל ייראו ויישמעו בכל פעם קצת אחרת . כל שכן יצירת אמנות, שהיא מִתחילה פרשנות : לחברה, למקום ולזמן כפי שהם משתקפים בעיני היוצר . לעניין זה מתאימה הקביעה של הראקליטוס ״האפל״ ( המאה ה- 6 לפנה״ס ) : ״הכול זורם, ולכן אין אדם יכול להיכנס פעמיים לאותו הנחל״ ( שקולניקוב ) . לפיכך, ניתן לומר, כי יצירת אמנות היא המשכו של האני, אבל היא מתקיימת גם כישות בפני עצמה . אפשר להתייחס אליה, מבחינה אובייקטיבית ומבחינה פסיכולוגית, כיצור חי . האדריכלות, יותר מכל אמנות אחרת, מדגימה את משמעותה של ישות זו, שהיא בו-זמנית עצמאית וחברתית . כל בניין מתקיים, כמו היחיד, בסביבתו ובחברתו . אם בני הא...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל