212 | קיצור תולדות השוויון אף שהמאזן הכולל של המכסות ההודיות חיובי בסך הכול, ניסיון זה ממחיש גם את מגבלותיה של מדיניות כזאת, ואת העובדה שמערכת כזאת אינה יכולה להספיק לעצמה ושעליה להיות מלווה במדיניות חברתית שאפתנית יותר, שיש לה ייעוד כלל-אנושי . בהגדרה, המקומות באוניברסיטאות, בבתי הנבחרים ובמגזר הציבורי נוגעים רק לחלק קטן מקרב המעמדות החברתיים המוחלשים . בהקשר ההודי שימשו המכסות לעיתים תירוץ בידי האליטות להימנע מתשלום המיסים הדרושים למימון ההשקעה בתשתיות, בחינוך ובבריאות בסיסיים ; השקעה זו חיונית כדי לצמצם באמת את האי-שוויון החברתי בהודו ולאפשר לכלל המעמדות המוחלשים ( ולא רק למיעוט מקרבם ) להדביק את הפיגור שלהם . באין מדינת רווחה הממומנת בצורה מספקת, שב גם האי-שוויון לצמוח מאז 1980 , לאחר שהצטמצם לפרק זמן מסוים בעשורים הראשונים 20 מלבד מערכות חינוך ובריאות לכול,שלאחר קבלת העצמאות . הייתה עוד מדיניות מערכתית שאפשרה לעצור בעד המורשת הלא-שוויונית הכבדה מנשוא, והיא החלוקה-מחדש של הקניין, בפרט באמצעות רפורמה אגררית . רפורמה זו בוצעה בכמה מדינות שהונהגו על-ידי ממשלות קומוניסטיות, בעיקר בקֶרא...
אל הספר