83 ‘כל כוונתי היא לכתוב לפי יכולתי ולפי כוחי' ללמוד מבעד לדיווחיה ורשמיה את החוויה התל אביבית נוסח לוי-תנאי . הדיון בנובלה כה צעירה בא לענות על הסוגיה שהציעה את הכתיבה הספרותית של לוי-תנאי כתרגול יצירתי לקראת פעילותה האמנותית המאוחרת ( תיאטרון המחול ) . כלומר, במה מתייחדת נובלה זו כיצירה טרומית אך מכוננת, 51 של אמנית צעירה, בעיר צעירה, בין קהילת תרבות צעירה . העיסוק של לוי-תנאי בגיבורה תל אביבית מעצים את הנוכחות הדומיננטית של העיר תל אביב, כאשר סיפוריהן של השתיים מחלחלים זה אל זה : תל אביב - עיר שובבה וקלת דעת כמו הגיבורה, משנה את פניה, מזגיה ומצבי רוחה על פי הססמוגרף הרגשי של חגית ; כך גם חגית מטביעה את עצמה בנופיה ובאורחותיה של תל אביב, אשר משתקפים כאן גם באהבותיה ובאכזבותיה . שהרי הנובלה עמוסה במראות עירוניים : מקומות, אירועים ואנשים, המלווים את הגיבורה כמו דרך עדשת המצלמה בטיולי שיט על הירקון, בצעדות חסרות מנוח לאורך רחוב אלנבי, ובבריחותיה צפונה אל הפרברים החדשים . ואכן כיוצרת צעירה ומודרנית, לוי-תנאי מרבה לעסוק בגווניו של הארוס ( נושא 52 ומעמידה כאן דיוקן דומיננטי שיעסיק אותה בשיר...
אל הספר