החשדנות והאיבה חלחלו גם לעבודה היומיומית . יום אחד, באמצע דיון מתוח על תקציב הביטחון, נכנס אחד מאנשי נתניהו והראה לביבי ידיעה שעלתה באתר חדשות כלשהו, שלפיה הוויכוח כבר הוכרע ועמדת לפיד, לקצץ בתקציב דרמטית, ניצחה את זו של שר הביטחון יעלון להגדילו . נתניהו השתולל . הוא חבט על השולחן, הרים את קולו והודיע ללפיד שהוא לא מוכן להמשיך לעבוד בצורה כזאת . הדלפות בזמן אמת מתוך דיונים סגורים, שאג, זה קו אדום . דני וסלי, לשעבר המפיק של לפיד בטלוויזיה וכעת ראש מטהו, החוויר . הוא אף פעם לא ראה את נתניהו זועם כך . לפיד לעומתו שמר על רוגע . "אדוני ראש הממשלה", אמר לנתניהו, "עם כל הכבוד, כבר ארבע שעות לא זזתי מהכיסא ולא יצאתי לרגע אחד מהחדר . גם האנשים שלי כאן, איתי . תבדוק מי יצא מהחדר ותצעק עליו . חוץ מזה, נדמה לי שהדיון הזה רציני מכדי שנרדד אותו לשאלה מי הדליף ולמה . מה זה חשוב מה מתפרסם באינטרנט ? חשוב מה נחליט בתוך החדר" . נתניהו נבוך לרגע . ללפיד היתה היכולת לנטרל באלגנטיות את העוקץ מדבריו, וביבי לא אהב את זה, בלשון המעטה . יתרה מכך, הוא זיהה כאמור בלפיד איום ממשי, ההולך ומתעצם לנגד עיניו . לכן גם...
אל הספר