בלשכת ראש הממשלה, מנגד, החלו בעקבות הנאום להשתמש בשמו האמצעי של אובמה, חוסיין, ביתר שאת, ובתקשורת הישראלית הופיעו ציטוטים של אנשי נתניהו שלפיהם יועציו היהודים של אובמה נגועים בשנאה עצמית, אוטו ‑ אנטישמיות . הם כוּונו בעיקרם לראש הסגל רם עמנואל וליועץ הבכיר דיוויד אקסלרוד . האמת היא שמה שנאמר בחדרי ‑ חדרים היה מכוער בהרבה : בסביבת נתניהו לא היססו לקרוא לאובמה "המוסלמי", "השחור", "אוהב ערבים" ו"שונא ישראל" . בסביבת אובמה, הנימה לא היתה שונה בהרבה : נתניהו הוא שקרן, שרלטן, שלא מוכן לקחת סיכונים ולא מסוגל לקבל החלטות . הוא מבין רק כוח . בתנאים הללו קל להבין מדוע, כשהנשיא אובמה הזמין את נתניהו, במהלך הביקור הראשון בוושינגטון, לקחת חלק בוועידה בינלאומית מיוחדת בנושא בטיחות גרעינית, המריאה חשדנותו של ראש הממשלה לשיא חדש . הוא היה בטוח שהנשיא מתכוון לפגוע בהבנות האסטרטגיות הרגישות בנושא הגרעין בין ישראל לארצות הברית . ההבטחה שנמסרה לעוזי ארד ממקבילו האמריקאי, שלפיה ההבנות יישמרו, וכן הביטחונות שהממשל העביר לנתניהו בעניין הוועידה - לא הספיקו לו . "הם זוממים משהו", אמר, אבל הודיע שיגיע בכל זאת ל...
אל הספר