35. הגורמט

"לא משנה מה שמו ולא משנה שהוא כבר אינו בתפקיד . "זה מחייב אותי . "קרא לה עוד היום והענק לה דרגה" . הוא הביט בי בתדהמה וביצע את ההוראה . האישה שקיבלה את הדרגה התרגשה עד עמקי נשמתה והחליטה לעשות מעשה . יום אחד היא הגיעה למשרד שלי ללא תיאום וביקשה מחגית ומנעמה, שהיו יד ימיני בלשכה, להיפגש איתי בדחיפות . הן, ברגישותן, ראו שהיא נחושה, נסערת ונרגשת מאוד ונענו לבקשתה . ביקשתי ממזכירתי שתיכנס לחדר יחד איתה . האישה החזיקה ביד גורמט ענקי ונוצץ מזהב, צמיד יד שעליו חרוט שמי, נשאה נאום תודה נרגש במבטא הכבד שלה וביקשה לתת לי את הגורמט במתנה . אמרתי לה שאני פשוט לא יכול לקבל את המתנה . היא התעקשה וניסתה לשכנע אותי בכל כוחה . בשלב מסוים החלה לבכות ולא הסכימה ללכת . . . בסוף השאירה את הגורמט על השולחן והלכה . אמרתי למזכירתי : "אני לא מוכן בשום פנים ואופן לקבל את המתנה . תדאגי שזה יוחזר אליה עוד היום באופן אישי" . וכך היה . ואז נזכרתי שכמה שנים קודם לכן, כמפקד חיל אוויר, גיליתי במסגרת ביקור באחד מבסיסי החיל שהחתימו קצינים על תוכנית שירות שמזכה אותם ברכב צמוד מרגע החתימה . אך על אף שחלפו מספר חודשים מאז ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)