העניקה לי כל מה שלא היה לה בעצמה, ובכך מצאה לעצמה מעין נחמה ופיצוי . ילדותי המוקדמת זכורה לי בסך הכול לטובה . בית קטן ופשוט של ראשית שנות ה - 50 . הולכים לישון בשבע בערב כשברע בוקע קולו של רדיו שמשדר עוד מהדורת חדשות . הלכתי לגן גינוסרה, שהיה בבית דומה לשלנו, במרחק הליכה קצר . גינוסרה היתה גננת בעלת מוניטין שהיתה קרובת משפחה של חנה סנש, כך סיפרו לנו תמיד . היא היתה גיסתה של חנה, נשואה לאחיה גיורא . גינוסרה, שהיתה ילידת ,1926 נפטרה ב - 2010 . הנה נסגר לו עוד מעגל שגיליתי ממש ברגע זה על הקשר שבין ילדותי והשואה . ב - ,1935 והוא בן 16 בלבד, שלחה המשפחה את אבי לארץ בגפו כדי ללמוד בבית הספר החקלאי הוותיק מקווה ישראל . התוכנית היתה שהוא יקבל הכשרה כחקלאי, המשפחה תעלה בעקבותיו והם יגורו במשק חקלאי בארץ . החלום הזה עלה בעשן תרתי משמע . לאחר שירות כנוטר ואחר כך בבריגדה היהודית שכלל השתתפות בקרבות באיטליה, אבא החל לעבוד בנמל חיפה, ולאחר שנים אחדות עבר לעבוד כפקיד בחברת חשמל, שם הִתמיד עד יום פרישתו . הוא היה אדם מסוגר ושתקן ומיעט לספר על עצמו ולדבר בכלל . יום אחד קנה לי מילון לועזי עברי והטיל עלי...
אל הספר