גיליון 6 | דצמבר 2020 . טבת תשפ"א [ 80 ] לדוגמה, ישנו עיסוק בשאלה זו כבר מימי קדם, ואני מאמין שעיון בו יכול להעשיר את הדיון המודרני בנושא ולהאירו באור חדש . באופן ספציפי, המושג החז"לי של "אונאת דברים" רלוונטי במיוחד לנושא, וכך גם אחד הסיפורים התלמודיים המוכרים והמרתקים ביותר — המפגש בין רבי יוחנן לריש לקיש בנהר הירדן . לכן אבחן במאמר זה את שורשי הסוגיה של אונאת דברים ואציע ניתוח פילוסופי-פרשני חדש לסיפור המפגש בין שתי דמויות אלה . במיוחד אעמוד על תפיסתו של ריש לקיש את מורכבות היחסים בין עבר להווה ואטען שלשיטתו, ההווה יכול להשפיע על העבר, או לכל הפחות על האופן שבו אנו תופסים את העבר . לשם כך אסתייע לא רק במקורות יהודיים מוקדמים אלא גם בהגותו של פילוסוף מודרני, ג'ורג' הרברט מיד . באמצעות החיבור בין הגותו של מיד לתפיסותיו של ריש לקיש אראה שלזכות להישכח שורשים רעיוניים וערכיים מוצקים ועמוקים גם אם הם מאתגרים מאוד את תפיסותינו השגורות ואת האופן שבו אנו רגילים לחשוב על היחס בין העבר, ההווה והעתיד . המאמר יפתח בהסבר קצר על הזכות להישכח ; לאחר מכן אפנה למסורת היהודית ואנתח את המשנה העוסקת באיס...
אל הספר