למלכה אין בית, למלך אין כתר תפקידה של המטפורה הזוגית בעיצוב ביקורת תיאולוגית־פוליטית במשלי חז"ל

שירה בר-אור מלכיאור | למלכה אין בית, למלך אין כתר [ 63 ] הסביבה ודעתן של השכנות מכוננים במידה רבה את זהותו ואת גורלו של הבית — דבר המשתקף בהחלת האיסור ההלכתי בברייתא על האיש ועל האישה גם יחד . המשל מתייחס לעיקרון הנורמטיבי-הלכתי כאשר הוא מסרטט באופן סיפורי-מוחשי את הסכנה הקיומית הניצבת בפני המטרונה : היא יכולה להישמע לבעלה ולהיוותר במצב ממולכד נטול סיוע חברתי, או לקיים קשרי שכנות ולהסתכן בגירושין . תיאור המלך-האל כמי שמפר את ההלכה המקובלת מעלה את השאלה כיצד יש להבין את הבחירה בדימוי זה של האל . מה אפשר לומר על העתקתו של רעיון זה מהסיפור האנושי הקונקרטי לדיון התיאולוגי ? ודוק, שאלה עקרונית זו מחריפה עקב הפער הקונטקסטואלי בין המשל, אשר בו מגלמת ההתניה של המלך הפרה נורמטיבית, לבין הנמשל, אשר בו 70 כך, בעוד המשל משרתת ההתניה את הנורמה הנורמטיבית של איסור נישואי תערובת . מצדד במטרונה ונרתם להגנתה מפני פקודתו הלא-חוקית של המלך, בנמשל אין האל מתואר כמי שחותר תחת הנורמה אלא כמי שמגלם באמצעות מצוותיו ( איסור נישואי תערובת ) את התכלית של מניעת עבודה זרה . בניסיון ליישב מבוכה הרמנויטית זו נקט יונ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר