סיכום

פרק רביעי 264 הנחלה זה היה מלווה לעיתים במאבק בין סוכני הזיכרון לצנחני פעולות התגמול ואף בין סוכני הזיכרון לבין עצמם על הדימוי והערכים שיתקבעו בזיכרון הציבורי . הניסיונות לעצב את המיתוס ולהנחיל אותו בתקופה זו נועדו לא רק לשם חינוך חיילי צה"ל והחברה הישראלית, לבניין כוחו של צה"ל ולעיצוב ערכי הלחימה שלו, כפי שהיה בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים, אלא גם כדי לשמר את ההישגים הצבאיים והתודעתיים שהושגו . נראה כי בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים, הצבא בפרט והציבור בכלל ביקשו לחקור את שורשיו של הניצחון והחלה התבוננות על התקופה והאנשים שעיצבו את ערכי הלחימה של צה"ל . נוסף על כך, אירועי פעולות התגמול בעבר העצימו עוד יותר את המורל הלאומי הגבוה לאחר מלחמת ששת הימים, כפי שהעיד לימים אחד מיוצאי יחידה 101 : 'כל אותן אגדות היו עוד סיבה לגאווה לאומית וזקיפות קומה . העיתונות לא הפסיקה לדוש בזה 301 ממרחק הזמן ומתוך תחושה של עוצמה [ . . . ] זה מה שיצר את הגאווה הלאומית' . נבחנו אירועי תקופת פעולות התגמול, הדמויות שפעלו בה והערכים שנוצקו בה, על פי רוב בהערכה, אולם לעיתים גם בביקורת . הבלטת מיתוס הצנחנים לאחר מ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב