החברה הישראלית בשנות החמישים

פרק ראשון 28 שחוללו יחידה 101 וצנחני פעולות התגמול ברוח הלחימה של הצבא וביכולותיו המבצעיות . אתגרים בזירה הבין-לאומית תבעו אף הם את תשומת ליבם של קברניטי המדינה : מתח מתמיד בין מדיניות החוץ, המתונה, למדיניות הביטחון, האקטיביסטית, הביא פעם אחר פעם לאי הסכמה בין קובעי המדיניות אשר למטרותיהן והיקפן של פעולות התגמול . המתיחות ששררה בין מדינת ישראל לבין האו"ם, קביעת האוריינטציה הבין-לאומית של ישראל בעולם המחולק בין שני גושים וחיפוש בעלת ברית שתבטיח נשק, חוזה הגנה וערובה ביטחונית, הושפעו ממדיניות הגמול הישראלית והטרידו לא פעם את פקידי משרד החוץ . 4 בעת המעבר מיישוב למדינה והקמת מוסדותיה התקיים תהליך של בניין אומה ונמשך עיצוב הזהות הלאומית . אף שהיישוב מעולם לא היה חברה חלוצית הומוגנית, ופעלו בו קבוצות בעלות אידיאולוגיה חלוצית ואתוס קולקטיבי לצד קבוצות שהדירו עצמן מהאתוס החלוצי, נתפסה החברה היישובית כחברה בעלת ערכים קולקטיביסטיים . 5 ערכים אלה הלכו ודעכו עם קום המדינה והאינדיווידואליזם, שהנהגת המדינה ראתה בו תופעה שלילית המבטאת אנוכיות והפניית עורף של היחיד לחברה כולה, הלך והתחזק ממניעים בירו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב