מִוַעְיְנוֹת הלשון והמילונאות 183 מִגּוֹי יַעֲמֹדְנָה ( דנ' ח 22 ; הכוונה לצוּרָן יו"ד בראש המילה המציין זכר והצוּרָן הסופי "נה" המציין סיומת של הנוכחות והנסתרות ) . יש מילים שיש להן כינוי ב ( אמצעות ) אות ( = מוּשׂא חבוּר ) , אך פעמים רבות ( יש אחריהן ) מילה ( למשל ) וַנַּכֵּהוּ ( דב' ג 3 ) וַנַּךְ אֹתוֹ ( שם ב 33 ) . יש מילים ( שיש ) להן כינוי חבוּר וגם מילה קטנה ( = בדרך כלל מילת יחס או מילה בעלת הברה אחת ) אחריה ( למשל ) יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע ( משלי ה 22 ) . יש מילים הנאמרות בלשון עבר וצריכות להיאמר בלשון עתיד ( למשל ) רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ ( תה' פה 2 ) . יש מילים שנאמרות בלשון עתיד וצריכות להיאמר בלשון עבר ( למשל ) מִן הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים ( מל"ב ח 29 ) . יש מילים שאין דוגמתן במקרא ( = יחידאיות ) , אך הן נמצאות בלשון חכמים ( למשל ) וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ ( בר' כד 21 ) . ויש מילים שמשמעותן אינה מתאימה ללשון בהקשר, אך היא מתקבלת מן הארמית [ למשל ] נִצְדוּעָרֵיהֶם ( צפ' ג 6 ) . יש מילים שפירושן מתקבל בעברית רק באמצעות הערבית בשל דמיון בהגיית המילים ( של שתי השפו...
אל הספר