80 אורי אהרונסון חוק-יסוד : ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי ( להלן : חוק הלאום ) נראה על פניו כפרק נוסף במסורת החקיקה של חוקי היסוד הישראליים . מסורת זו, שעוצבה ב"החלטת הררי" מ- ,1950 החלה בחקיקת חוק-יסוד : הכנסת ב- ,1958 המשיכה בחקיקת רצף חוקי היסוד המוסדיים בשלושת העשורים שאחר כך, וקיבלה תוקף חוקתי מובהק בעקבות חקיקת חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד : חופש העיסוק ב- 1992 ובאופן שבו פורשו ונאכפו על ידי בית המשפט העליון מאז פסק 1 חוק הלאום נושא את המאפיינים הצורניים הדין בעניין בנק המזרחי ב- 1995 . שהוגדרו לחקיקת יסוד חוקתית במשפט הישראלי ( כותרת והיעדר שנת חקיקה ) ; רבים מהנושאים הכלולים בו אופייניים להסדרה חוקתית ( זהות, סמלים, בירה, שפה, חג לאומי ) ; הוא רומז למעמדו בהיררכיה החוקתית בארבע הפניות לקביעת פרטי ההסדרים "בחוק" — נוסח המוכר מחוקי יסוד אחרים ; והוא כולל הוראת שריון ( נומינלי — רוב של חברי הכנסת ) , המופיעה במשפט הישראלי בעיקר בחוקי יסוד . בה בעת חוק הלאום מעורר שאלות בדבר יחסו הנורמטיבי למרקם החוקתי הישראלי . כפי שהוגדר גם על ידי מקדמיו, חוק הלאום הוא חוק יסוד העוס...
אל הספר