אחרי ככלות הכול

ה ט באטקוט צצקתלבהקצ 218 היסוד של הנאורות האירופית, המעצבים גם את מחשבתנו . עם זאת, בכל הנאמר לעיל אין כדי לשלול את הקיים . מדובר באפשרות המתקיימת בתוך המציאות, אפשרות שצומחת מתוך השתתפות מתבוננת הן בתרבות הישראלית הן בשדות המחקר השונים . לא חלופה היסטורית אלא דיון חלופי, שיש לו משמעות בזכות ההתייחסות הקונקרטית . בתוך מסגרת זו, העקרונות המרכזיים שעוצבו בצפת, בהם תפיסת הגלות של קורדובירו ואיסוף הניצוצות הלוריאני, עשויים לכוון אותנו לכתיבה היסטורית המבוססת על עקרון ההיזכרות ( Eingedenken ) ועל תפיסת ההיסטוריה של ולטר בנימין, שנראה שמורשת צפת היא אחת ממקורות השראתה . זו התפיסה שלצד שחזור העבר שואפת ללכוד את "משב-האוויר שאפף את הראשונים" ואשר "חולף על פנינו", מתוך ההנחה ש"העבר נושא עמו מפתח עניינים סודי 12 צפת מאפשרת לפנות אל היסודות המוכחשים בתפיסתומפנה אותו אל הגאולה" . ההיסטוריה המקובלת, ולהעניק משמעות נוספת לתובנות הרבות שמצמיח המחקר העשיר . כך אפשר להשיב את תודעת השכינה הגולה אל מציאות חיינו, ובתוך כך להשיב את תודעת הגלות אל הדיון על הריבונות הפוליטית . אין הצדקה לדחות את המקרא ולא זו...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד