אפשרות תרבותית אחרת: שזר ור' ישראל נג'ארה

ה ט אמ ההבט טמ אאבאהט ואשהוצ צהקב : קט 204 שראה בשירתו של נג'ארה איום, סמל לקלקול השירה, ותבע להתרחק ממנה, שזר ראה בנג'ארה נכס תרבותי, יסוד מחדש ומרענן . שזר הלין על כך שיצירתו של ר' ישראל נג'ארה לא נלמדת בבתי הספר : "פלא הוא ויהי לפלא, איך קרה הדבר כי גם אחרי אשר נאספו רבים משירי ר' ישראל נג'ארה, והושטו בקנה לקורא בימינו [ . . . ] , לא חדר הספר לבין כתלי מוסדות החינוך שלנו ולא חל כל שינוי בספרים המוקדשים לתולדות הספרות וגם הביקורת שבדור 36 עם זאת, יש לומר שזו טענה מוזרה לא נתנה עליו את דעתה, כאילו לא פורסם" . כאשר היא נשמעת מפי מי שכיהן בתפקיד שר החינוך ונשיא המדינה . מדוע שזר לא עשה דבר להטמעה, ולו חלקית, של השקפתו במערכת החינוך שבראשה עמד ? תרבות צפת, ששזר ראה בה את אבני היסוד של התרבות היהודית, לא נלמדה בבתי הספר, ולא הפכה להיות חלק מהתודעה ההיסטורית הלאומית . ואפשר אף לומר שמסורת צפת נדחקה מאותן הסיבות שגרמו לשזר להתלהב ממנה : היא הציבה מודל לאומי מתחרה, וייצגה את התרבות הגלותית שנדחתה, תרבותם של "היישוב הישן" וגם של המהגרים מהמזרח . דומה שההתלהבות מתרבות צפת מצד אחד, וחוסר המעש ב...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד