צאתבהטקבט באתבהט ה ט 166 מצד אחד ; ולמול האורתודוקסיה האשכנזית ( החרדית והציונית-דתית ) , הרואה בה 4 איום ומנסה לכפות את תודעתה מצד אחר . 5 ובאמת, החשיבות ידגר הציג את המסורתיות כהוויה דיאלוגית ורפלקסיבית . האנליטית של מושג המסורתיות נעוצה בכך שהיא מערערת על החלוקות המודרניות שנקבעו בתהליך החילון — בין המודרני למסורתי, בין המערבי למזרחי, ובין החילוני לדתי . היא אינה רואה במודרניות קרע מן העבר, ומדגישה את הרצף גם במציאות שחלה בה תמורה חדה . עמדה זו יוצרת מתח בין המסורתיות ובין כמה מעקרונות התרבות הליברלית ומערכת הערכים המחולנת, אבל מתח זה הוא שמעניק לה את כוחה ואת חיוניותה . יש המבינים את עמדת המסורתיים כהיות "בין לבין" — לא דתיים במובן של מחויבות מלאה להלכה, אבל גם לא חילונים במובן של פורקי עול המתנערים ממנה . זה יסוד חשוב, אם כי לא בלעדי, בהגדרת התופעה : ביסוד המסורתיות עומדת תפיסת התורה כנוכחות אלוהית בעולם, גם אם ללא הקפדה על קיום המצוות . הדבר בא לידי ביטוי למשל במעמדו של הרב עובדיה, שנחשב מנהיג גם בקרב ציבור רחב שמקיים אורח חיים הלכתי חלקי . ואולם, כפי שהעירו מבקרים רבים, הבנה זו ...
אל הספר