יהושע בתרבות הציונית

קצבהש ונ : בנ בהוק האשבנ וה קבשמק 142 בן-גוריון אף קיים בביתו חוג מיוחד לדיונים על ספר יהושע, שבהם השתלב הדיון 10 המדעי-לכאורה בדיון הפוליטי, מתוך חיבור העבר עם ההווה . דימוי עצמי והיסטורי דומה היה גם ליגאל ידין, הרמטכ"ל שראה את עצמו כמצביא המקראי, ומיזג בין הכיבוש בהווה ובין הכיבוש בעבר . חיבור זה אפיין את פעילותו כרמטכ"ל ובהמשך כארכיאולוג, והשפיע על התפתחות הארכיאולוגיה 11 ויכוח עז ניטש בין ידין ובין הארכיאולוג יוחנן אהרוני בעניין הממצאים הישראלית . שנתגלו בחצור, שלכאורה העידו על שרפה שפרצה במקום . ידין תיארך את השרפה לתקופת יהושע, וראה בה עדות לתיאור המקראי של הכיבוש . אהרוני נטה לגרסה שלפיה השרפה מאוחרת יותר, מה שמעיד לדעתו שלא דובר בכיבוש אלא בחדירה 12 כפי שהדגישה נדיה אבו אל-חאג', בשני המקרים איטית ובהתיישבות הדרגתית . הפרשנות של העדויות מהשטח הייתה מבוססת על ראיית התנ"ך כמקור היסטורי שהממצאים אמורים לאשש, ותקופת יהושע נתפסה כיסוד לדיון על ההווה . אצל שני האישים ההתייחסות אל ספר יהושע היא כאל תיאור היסטורי, ואצל שניהם 13 הארכיאולוגיה אמורה לשמש בסיס להכרעה בין גרסאות מקראיות שונו...  אל הספר