פרק טז: היידישפיל — עובדה מוגמרת

184 חולם ביידיש בעשרות הפקות בארץ וברחבי העולם הראינו מהו שילוב אמיתי בין ותיקים לצעירים . הצבנו את יעקב בודו ואת יעקב אלפרין בצד שורה של פרחי משחק צעירים, בהם גם ילידי הארץ, ובצד עולים חדשים שהיו עתודה לדור ההמשך . דודו פישר, גדי יגיל, בתי ענת עצמון, מוניקה ורדימון, יונתן רוזן, יוני אילת, אמיתי קדר וקרול מרקוביץ, ששיחק אצלנו עד לפטירתו ב- 2006 , כבר מצעדיו הראשונים של התיאטרון . היידישפיל הפך לעובדה בנוף התרבות בישראל, וכיום אין כוח שיזיז אותו משם . בעקבות ה"באז" הגדול שהתחולל אחרי ההצגה הראשונה, בהתרגשות שאחזה בי כשהתיאטרון נפתח, אמרתי בריאיון עיתונאי : נכון, שנים התעקשתי להציג את עצמי כישראלי יותר מכל ישראלי אַחֵר ושיחקתי בלהט בעברית את הצבר . כשראיתי לימים, ב- 1967 , בהופעות לפני חיילים בתקופת ההמתנה ערב מלחמת ששת הימים, איך גם צברינו האמיצים, בעלי הבלורית ויפי התואר, שכל כך רציתי להידמות להם כשאני בא מ'שם', חששו משואה בארץ, הבנתי שלמעשה אין ישראלי חדש . אדם נשאר אדם, ואין לו או לי להתבייש בתרבות שבא ממנה . למן ההתחלה קבענו כי התיאטרון יעלה הצגות רפרטואריות בסגנונות שונים, שנכתבו ב...  אל הספר
כרמל