פרק יא : חזרה ל"זוית" 123 בשובי ארצה מצאתי כי התיאטרון מדולדל והקופה ריקה . מה שעזר במקצת לחלץ אותנו היה המחזה ביבר הזכוכית , של טנסי ויליאמס, שהעלינו ב- 1963 . טנסי ויליאמס היה מגדולי המחזאים האמריקניים, ויצירותיו היו לקלאסיקות של הבמה והקולנוע באמריקה . חבריי להפקה לא האמינו שפגשתי אותו-אישית במסגרת הלימודים . סיפרתי להם שרגליי רעדו כשעמדתי מול יוצר השושנה המקועקעת , חתולה על גג פח לוהט , יום נפלא ללב שבור , ליל האיגואנה ו ציפור הנעורים המתוקה . סיפרתי גם שראיתי בניו יורק את ביבר הזכוכית , ולא תאמינו — הצלחתי לרכוש את זכויותיו . הסוכנת של ויליאמס הערימה תנאים לרכישה והערות אין-סוף, כך שהייתי חייב להתייעץ עם עורך דין, ואגב, המזכירה אף העירה על כך שהופעתי לפניהם פעמיים באותה עניבה . . . אבל למרות ההערה הפוגענית הצלחתי לסכם את רכישת הזכויות, והמחזה הפך בהמשך ללהיט של תיאטרון זוית . לצד ויליאמס פגשתי גם את המחזאי אדוארד אלבי, מחבר מי מפחד מווירג'יניה וולף , זוכה פרסי פוליצר וטוני ובעל לשון בוטה ומשולחת רסן שאת סימניה אני זוכר עד היום . במועדון ע"ש קלויזנר, רחוב שלמה המלך, תל אביב, הקהל ב...
אל הספר