פרק ו: לארץ ישראל

פרק ו : לארץ ישראל 63 וְנִרְאֵהוּ זוֹחֵל, אוֹ כּוֹרֵעַ, אוֹ עוֹמֵד עִם צַלַּחַת בַּתּוֹר, וְנֵדַע : לְלֹא בַּיִת וְרֵעַ קַר לִלְחֹם אֶת מִלְחֶמֶת הַדּוֹר עוֹד הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא נָתְנָה לוֹ לֹא יָדִיד, לֹא פִּנָּה לְמִקְלָט, לֹא שִׂמְחָה מִן הָאֶלֶף הַלָּלוּ . אֲשֶׁר לָנוּ הָיוּ לְמַתָּת . לֹא, כִּי רַק אֶת חַיָּיו, פְּלִיטֵי חֶרֶב הוּא קִבֵּל עַל הַחוֹף מִיָּדָהּ . אֲבָל גַּם אֶת חַיָּיו, אֵי בָּעֶרֶב, הוּא הֵשִׁיב בְּנָפְלוֹ בַּעֲדָהּ . נתן אלתרמן, "אחד מן הגח"ל", בתוך 'הטור השביעי — שירי העת והעיתון', הוצאת הקיבוץ המאוחד, ,2010 כרך שלישי, עמ' 39 החייל האלמוני הבודד שעליו כתב אלתרמן בשיר הזה מייצג את מהותה של פרשת הגח"ל ( גיוס חוץ לארץ ) כולה . השיר של אלתרמן 'אחד מן הגח"ל' הוא כתב קטרוג לא קל על החברה הקולטת שמיהרה לגייס לצרכיה את שרידי השואה ללא התחשבות במצבם וביכולתם לתרום למאמץ המלחמתי . המלה 'מולדת' מקבלת כאן משמעות אירונית ומתייחסת למנגנונים הממלכתיים המנוכרים, ההופכים את העולים בתהליך ביורוקרטי לברגים במכונת המלחמה . 64 חולם ביידיש ביוני 1948 , עליתי עם כל המדריכים על אונייה ...  אל הספר