שורשי המדיניות הזהירה והנוקשה: בין חרדה לקיום המדינה לבין השאיפה לשלום

24 || “יבוא יום ויפתחו את הארכיונים“ ישראל מוכנה לנהל בכל עת משא ומתן לשלום ללא תנאים מוקדמים . א . העמדות הישראליות אינן תנאי מוקדם, וישראל מוכנה לדון על הכול, 18 כולל הדרישות הערביות במשא ומתן לכשיתקיים ; לא יהיה הסכם כפוי אלא הסכם שיושג במשא ומתן ישיר בין ישראל ב . למדינות ערב, לפחות בשלבים המכריעים שלו ; אין בעיה מוסרית בישיבתנו בשטחים, אך אין לקבל פתרון שיוסיף למדינת ג . ישראל מיליון ערבים נטולי זכויות ; משא ומתן לשלום חייב להביא לשלום מלא ואמיתי על כל רכיביו ; ד . למען הסדר שלום אמיתי תהיה ישראל מוכנה לוותר על שטחים שנכבשו ה . במלחמת ששת הימים ; 19 ו . אין ולא תהיה חזרה לקווי 4 ביוני 1967 . כדי להבין טוב יותר את הלך מחשבתה המדיני של גולדה מאיר בראשות הממשלה בתקופה הראשונה לכהונתה כדאי לשים לב לדבריו של שמחה דיניץ, שפעל לצידה במשרד החוץ והמשיך וליווה אותה במשרד ראש הממשלה כמנהל לשכתה ועוזרה הבכיר . הוא מעיד ששני יסודות מהותיים בעלי עוצמה רבה, שעמדו לעיתים בסתירה זה לזה, הדריכו אותה בדרכה המדינית כראש ממשלה . היסוד האחד היה יצר הקיום כפשוטו . קיומה של ישראל, כפי שגולדה ראתה זאת, עד...  אל הספר
כרמל