של בן ‑ גוריון . את ישראל החדשה עיצב הפער בין הכאוס הפוליטי המוחלט שנוצר כתוצאה מכל אלה לבין הפריחה והשגשוג של החיים עצמם בצל כל אלה . ישראל החדשה היתה, במובן מסוים, לחברת יתומים שאין לה אל, אין לה כנסייה ואין לה עיקרון מארגן . ישראל החדשה היתה למעין אירוע רובינזון קרוזו של ניצולים שנסחפו לאי בודד ונותרו בחוסר כול, ומתוך הלא ‑ כלום בראו לעצמם קיום חדש, צבעוני, ססגוני ‑ ומופלא . לאמריקה יש מודל ברור . הוא מבוסס על האמונה ביחיד, בחוקה ובשוק . בעוד שהיחיד האמריקאי אמור ליהנות מהחירות אשר תאפשר לו לממש עד תום את הפוטנציאל הגלום בו ‑ החוקה, המשפט והשוק הם המערכות אשר מארגנות את החיים המשותפים ומונעות אנטרופיה ואנרכיה . גם לצרפת יש מודל ברור : הרפובליקה החילונית מחליפה בה את המלוכה הבורבונית ואת הכנסייה הקתולית ומתפקדת כמעין אם גדולה . המדינה אמורה לדאוג ליחיד ולנהל אותו באמצעות שליטה ריכוזית ובאמצעות סדר טוב, נאור ורציונלי . לישראל הישנה היה מודל משלה . היא האמינה ביצירתו של ארגון ממלכתי חזק, היררכי וממושמע ‑ אשר היה אמור לשמש ככור היתוך של עם הקם לתחייה והיה אמור להעניק לחייו המשותפים משמע...
אל הספר